ורדית פרידמן ז”ל
נפרדנו השנה בצער עמוק מוורדית פרידמן. ורדית הגיעה לטכניון בשנת 1987. מאז הקמת היחידה להנדסת סביבה מים וחקלאות, בשנת 2002, ועד לפרישתה בשנת 2016, ורדית היתה מזכירת היחידה שלנו. היא אהבה לעזור לכל מי שנזקק לעזרה ביחידה. היא עשתה את עבודתה תמיד בשמחה, באהבה, בחיוך גדול ובלב פתוח. אין פלא שהיתה אהובה על כולנו.
ורדית פרידמן ז"ל (משמאל), ורות אדוני ז"ל,
היחידה להנדסת סביבה מים וחקלאות.
פרופ' בני צור ז”ל
פרופ' בני צור והיה מחברי הסגל הבולטים בפקולטה להנדסה חקלאית, והיה דיקן הפקולטה בשנים 1982-1986. תחום עיסוקו היה מדעי הקרקע וההשקיה. מחקריו עסקו בפיתוח שיטות השקיה כמו השקיה בפולסים, השקיה בתלמים והשקיה בלחץ נמוך. מחקרים נוספים עסקו בניטור מצב המים בקרקע ופיתוח מודלים של הפוטנציאל המטריצי, פיתוח של חיישנים למעקב אחר התקדמות חזית ההרטבה ומודלי יבול ואופטימיזציה חקלאית. בני המשיך לפתח טכנולוגיות חקלאיות גם לאחר פרישתו לגמלאות והגיע מדיי פעם לטכניון להרצאות בפני הסטודנטים בהנדסה חקלאית. היתה לו הייתה אישיות קורנת, חברית ונעימה ומודעות חברתית יוצאת דופן. בני היה פעיל מרכזי באגודה לזכויות האזרח, תחילה כיו"ר הסניף החיפאי ובהמשך כיו"ר התנועה. בני נפטר במרץ 2025 בגיל 92. יהי זכרו ברוך.
פרופ' עדו סגינר ז”ל
פרופסור אמריטוס עדו סגינר היה מעמודי התווך של הפקולטה להנדסה חקלאית במשך יותר מ 40 שנה והיחיד שהיה שלוש פעמים דיקן הפקולטה (1974-76, 1986-88 ושוב ב 1995). המחקר שלו התאפיין בבהירות, קפדנות ודייקנות מדעית, שאנחנו, תלמידיו, מנסים לחקות עד היום. עדו עסק במאזני אנרגיה, בבקרת אקלים בחממות ובפיתוח של מודלים מתמטיים. מחקריו בתחומים כמו בקרה אופטימלית בחממות וזרימה דרך צמחייה היו פורצי דרך ופיתוחיו ממשיכים להוות בסיס למחקרים עד היום. לעדו היו קשרים ענפים עם חוקרים מובילים באוניברסיטאות בחו"ל, במיוחד בארה"ב (אוניברסיטאות קורנל, דייוויס וג'ורג'יה) ובהולנד (אונ' ווגנינגן). ואחרים. בסמינרים של הפקולטה היינו מחכים לשמוע את השאלות שלו. הדרך בה הוא ניסח את השאלות עזרה לכולנו להבין את תוכן הסמינר שכן הוא ידע לחדד את שאלת המחקר ולמקד אותה יותר מכל אחד אחר. עדו נפטר באפריל 2025 בגיל 91. יהיה זכרו ברוך.
פרופ' מיקי שטיאסני ז”ל
בחודש אוגוסט 2025 הלך לעולמו פרופסור אמריטוס מיקי שטיאסני, בגיל 78. מיקי שימש בתפקידים בכירים: דיקן הפקולטה, ראש היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות, ומנהל המכון לחקר ההנדסה החופית והימית. בתפקידים אלו עיצב דורות של מהנדסים וחוקרים, והיה שותף מרכזי לבנייתה של קהילת מחקר ימית בינלאומית. מיקי תרם תובנות מעמיקות בדינמיקה הלא־ליניארית של גלי מים, סטטיסטיקת גלים, גלי קיצון (freak waves) ואינטראקציות גל–מבנה. מיקי הותיר חותם על חקר גלי צונאמי וגלים אקוסטיים–כבידתיים, ויישומם בהנדסה חופית וימית ובחיזוי סיכונים בים. ספר היסוד שהיה שותף לכתיבתו, Theory and Applications of Ocean Surface Waves, הפך לאבן דרך בתחום. עמיתיו ותלמידיו זוכרים אותו כמדען קפדן וביקורתי אך הוגן, מורה נדיב בעל סבלנות אין־קץ וסקרנות מדעית שלא שככה. לפני הכל, היה אדם. תלמידיו של מיקי ממשיכים לשאת את חותם דרכו המחקרית והאנושית במוסדות אקדמיים ותעשייתיים בארץ ובעולם. מורשתו תמשיך לחיות במודלים, בתובנות ובהנדסה המודרנית של חופים וימים – ובעיקר, באנשים שהכשיר והאמין בהם. מיקי תיאר את חייו ואת פעילותו המדעית במאמר שפירסם עם פרישתו לפני כעשור. הוא חתם את דבריו במילים "שוטי, שוטי ספינתי…"