רק שאלה

מהי הדרך המומלצת להיפטר מאבנית במים?

אחד הדברים שהתברכה בהם ארצנו הוא ריכוז קשיות גבוה במים אשר עלול לגרום לשיקוע אבנית. אנחנו פוגשים אבנית בקומקום, בדוד החשמל ובצנרת. לעיתים אנחנו משלמים מחיר לא קטן על החלפת גוף החימום של דוד החשמל, החלפת טפטפות סתומות בגינה, והצורך לנקות את גוף החימום של הקומקום. ומעבר לכך אנו, או חלקנו, חוששים שהאבנית תגרום להסתיידות בכלי הדם ומערכת העיכול שלנו או לבעיות בריאותיות אחרות.

ד"ר פז נתיב הוא חבר סגל חדש בהנדסת סביבה, והוא מתמחה בכימיה של המים ותהליכי טיפול במים. שאלתי אותו מהי הדרך המומלצת להיפטר מאבנית במים. האמת, הופתעתי כששמעתי את תשובתו, שכלל אין צורך להיפטר מהאבנית, ואפילו עדיף להמנע מזה. פז מציע שברוב המקרים, אין סיבה לנסות להעלים את האבנית ממי השתייה, אלא להבין מתי היא באמת מהווה בעיה – ומתי לא. איך זה ולמה? – גם אני שאלתי, והנה התשובה המלאה ומאירת העיניים.

האבנית היא שיקוע גבישי של המינרל סידן פחמתי (קלציום קרבונט). ישנן מספר שיטות להפחתה או מניעת השיקוע. השיטה הראשונה היא הוצאת הקשיות (סידן ומגנזיום) מהמים בתהליך הנקרא 'ריכוך מים'. דוגמה מוכרת היא קנקני סינון ביתיים מסוג בריטה, שבתוכם מסננים המשלבים מחליפי יונים ופחם פעיל. שיטה נוספת היא הוספת סיליפוס (זרחן) למים. הסיליפוס משנה את הגבישים השוקעים מלוחיות המכסות משטחים (מינרל הקלציט)  לגבישים דמויי מחטים (מינרל הארגוניט). גבישי ארגוניט אינם נצמדים בקלות למשטחים ולכן אינם נוטים להצטבר כמשקע אבנית. לשתי השיטות יש חסרונות, כמו תוספת נתרן ממחליפי היונים או תוספת זרחן מהסיליפוס למים,  וכמובן הפחתת ריכוז הסידן והמגנזיום במים.

ירידה בריכוזי היונים הללו במים היא בעייתית במיוחד, משום שאותם יונים שמהווים את הקשיות במים הם גם מינרלים חיוניים לגוף. ואגב, אין בסיס לרעיון שהם גורמים לבעיות שיקוע אבנית בגוף האדם. בפועל, מי השתייה מהווים עבורנו מקור משמעותי למינרלים אלו. הבעיה הבריאותית אינה הנוכחות של סידן ומגנזיום במי השתייה אלא דווקא היעדרם ממי השתייה המסוננים שלנו.

אז מה עושים?

במרבית הבתים אין הצדקה בריאותית לריכוך קבוע של מי השתייה, ופז ממליץ ללמוד להתנהל נכון עם האבנית. ועל הדרך, יש לו גם שלושה טיפים עבורנו:

1. אפשר למנוע הצטברות אבנית בדוד החימום, ובכך להאריך את אורך החיים שלו. יש פתרון קל יחסית לבעיה זו, והוא להתקין פילטר סיליפוס בכניסה למערכת חימום המים בלבד, ולא בכניסת צנרת מי השתייה הביתית. כך מצמצמים הצטברות אבנית בדוד, ומקטינים את ריכוז הזרחן במי השתייה.
2. החלטתם בכל זאת להשתמש בפילטר בריטה, או במסנני מים אחרים? זכרו שמסננים אלה עלולים לשמש מצע גידול לחיידקים ויש להם קיבולת סופית לחומרים הנספחים. שתי תכונות אלה עלולות לגרום לפילטר להפוך מפגע בריאותי. על כן חשוב להקפיד על החלפה תדירה של הפילטר על פי הוראות היצרן.
3. פז מעיר שיש פיתרונות לבעיות הצנרת והקומקום שגורמת האבנית: בחירת מחברים עמידים לקורוזיה, וניקוי תקופתי של קומקומים וגופי חימום באמצעות מלח לימון. מי שמעדיף קומקום נקי מאבנית יכול להשתמש בו במים מסוננים, גם אם את מי השתייה עצמם רצוי לשתות ללא ריכוך.

והעיקר: האבנית אולי מקצרת את חיי הקומקום, אבל אין סיבה שתגרום לנו לוותר על המינרלים שבמי השתייה.