הסקר הסביבתי של 'עץ הדעת'

מאפייני העונים לסקר

הסקר התפרסם בגיליון הראשון של 'עץ הדעת'. תוצאות הסקר מבוססות על 57 תשובות שנתקבלו עד 05-06-2026. יותר מ-80% מהעונים עוסקים כיום בנושאי סביבה במסגרת עבודתם (/לימודיהם) והרוב המכריע מהם למדו הנדסה (64%) או מדעי הטבע (30%). כמעט כל המגיבים (95%) העידו על עצמם שהם מתמצאים בנושאי סביבה — במידה רבה או במידה בינונית. רובם הגדול (75%) ציינו שהלימודים לתואר הראשון הגדילו את מודעותם והתעניינותם בנושאי סביבה.

בעיות סביבתיות בישראל וחומרתן

בשאלה הראשונה נתבקשתם לדרג את מידת החומרה של 11 בעיות סביבתיות בישראל. לפי התוצאות, שלוש בעיות נתפשות כחמורות מאד (בסקאלה של 0-100, דירוג חומרה ממוצע סביב 90). הפגיעה בשטחים הפתוחים היא הבעייה הסביבתית החמורה ביותר על פי תוצאות הסקר, ומיד לאחריה צפיפות האוכלוסיה ותרבות הצריכה. שש בעיות נוספות נתפשות כחמורות למדי, עם דירוג ממוצע סביב 80. בסדר חומרה יורד, בעיות אלה הן פסולת פלסטיק, העדר מודעות סביבתית, וזיהום אוויר (מתעשייה ומתחבורה). שתי הבעיות הנוספות שמתקרבות לדרגת חומרה 80 הן הכחדת מינים ושינויי אקלים. בעולם, שתי בעיות אלה נתפשות כבעיות מרכזיות, ומעניין שבהקשר הישראלי חומרתן נתפשת כנמוכה יותר. לבסוף, על פי דעת העונים על הסקר, נראה שבעיות המים בישראל נפתרו, שכן המחסור במים ואיכות המים התמקמו בתחתית.

ביקשנו את העונים לציין בעיות חשובות נוספות שלא הוזכרו בסקר. כרבע מהעונים ציינו בעיות סביבתיות נוספות שמטרידות אותם. חמישה ציינו היבטים של בעיות פסולת וזיהום, ארבעה ציינו בעיות של הסביבה המימית והימית, ושלשה התייחסו לבעיות ברגולציה וקשיים מול המערכת הפוליטית.

הסביבה ואת.ה

על פי משתתפי הסקר, חומרתו של זיהום האוויר מתחבורה דורגה 80 מתוך 100. ועם זאת, כשנשאלו שאלות לגבי התנהלותם בתחבורה כפרטים – אותם משתתפים הראו העדפה ברורה לשימוש ברכב פרטי: כ-90% רשמו 'שימוש ברכב פרטי' בעדיפות ראשונה (63%) או שניה (27%), וכחצי מהעונים התנגדו לשלם יותר על דלק לטובת סבסוד תחבורה ציבורית. כמו כן, 65% מהעונים השיבו שאינם מערבים שיקולי סביבה בהחלטות כמה- ולאן הם טסים, בעוד שרק 11% ענו ששיקולי סביבה משפיעים מאד על ההחלטה האם- וכמה לטוס.
בשתי השאלות הבאות, נשאלתם שתי שאלות לגבי הרגלי צריכת בשר שלכם. כ-40% מהעונים הם טבעונים / צמחונים בדרך כלל, ועוד כרבע מהעונים ענו שהם צורכים בשר פעם-פעמיים בשבוע. פחות משליש מהעונים אוכלים בשר שלוש פעמים בשבוע או יותר. בתשובה לשאלה 'אם את.ה ממעיט.ה בצריכת בשר – מהן הסיבות?' — ניתן היה לבחור ביותר מתשובה אחת. רוב המשיבים (60%) ציינו שיקולים סביבתיים, 42% ציינו שיקולים מוסריים, 37% הזכירו שיקולים בריאותיים, ואילו 11% לא מתלהבים מהטעם של בשר.

איור 2. הרגלי אכילת בשר של משתתפי הסקר (א), ומניעיהם (ב).

א

הרגלי אכילת בשר
של העונים לסקר

ב

הסיבות להמנעות או
הפחתה בצריכת בשר

ממשלה, מדיניות וסביבה

בחלק זה נשאלתם שתי שאלות לגבי ממשל ומדיניות סביבתית. לשאלה לגבי תפקוד רמות שונות של ממשל כלפי נושאים סביבתיים, התיפקוד של רשויות השילטון מול בעיות הסביבה זוכה להערכה נמוכה במיוחד. לשאלה 'עד כמה את.ה מרוצה מפעולות הממשלה בתחום הסביבה' – התשובה 'מרוצה מאד' לא נבחרה בכלל, ורק כ-5% מהעונים בחרו 'מרוצה'. כ-60% מהעונים בחרו 'מאד לא מרוצה', ועוד 30% בחרו 'לא מרוצה'.

בתשובה לשאלה 'מה לדעתך שלשת הצעד/ים החשוב/ים ביותר שעל מדינת ישראל לנקוט לשיפור מצב הסביבה?' (לבחירה מבין 5 אפשריות) — ההיגד 'תכנון לאומי ואכיפה למניעת כירסום השטחים הפתוחים' נתמך על ידי 40% מהעונים. תוצאה זו מתכתבת עם הממצא שהפגיעה בשטחים הפתוחים דורגה כבעיה הסביבתית החמורה בישראל. שני היגדים נוספים קיבלו (כל אחד) כ-30% מהקולות:  חקיקה משמעותית ואכיפה מחמירה של חוק אוויר נקי, ושל חוק האקלים, בהתאמה.  

'דברים בשם אומרם…'

לסיום, שאלנו 'האם יש משהו שתרצו להוסיף על הנושאים שעלו בסקר? קיבלנו כעשרים תשובות לשאלה. מתוכן, בחרנו לשתף כאן עשר תובנות.

* האכיפה היא 'עקב אכילס' בקידום כל הנושאים האלה.

* צריך להתחיל בחינוך לכל המיגזרים בארץ.

* חשוב מאוד ללמד וללמוד את תפקידו של יועץ הסביבה ולייצר אמנה על מנת לוודא שילכו ויפחתו כמות היועצים הלכאורה סביבתיים שמשתמשים במעמדם להכשיר שרצים ודה-פקטו לפגוע בסביבה.

* בנוגע לפעילות הממשלה – חסרים תמחור ותמריצים. אנשים יפרידו את האשפה אם יקבלו חשבון פינוי אשפה. אנשים יחסכו אנרגיה ומים אם המחיר יעלה. אנשים יסעו בתחבורה ציבורית אם יפסיקו לסבסד להם חניה וכבישים מצד אחד ויספקו תשתית איכותית מצד שני.

* נדרש עידוד אקטיביזם סביבתי והסברה על משבר האקלים לקהילה ולאוכלוסיה.

* מיסוי דלק לטובת סבסוד תחבורה ציבורית, ובמקביל לשיפור תשתית התחבורה הציבורית. הגדלת תדירות רכבת, סנכרון לוחות זמנים של רכבת וקווי המשך. כמו כן יש צורך בכל ערי ישראל בפיתוח נתיבי אופניים בטוחים.

* אנשים חושבים שבהתפלת מים, הסתיימו בעיות המים, מה שאינו נכון. כמו כן, חסרה שקיפות בעניין הרכב המים המותפלים והשפעתו הן על בריאות הציבור והן על הסביבה. בסקר חסרה התייחסות לזיהום קרקע.

* לא נותנים את הדעת מספיק על רציפות אקולוגית ברחבי ישראל.

* הסקר היה מוכוון לנושאים מסויימים (חשובים! ללא ספק). היו חסר היבטים נוספים כגון : מחזור חומר אורגני , צמצום הולכת אנרגיה (ייצור קרוב לצריכה), השפעות סביבתיות של ״טכנולוגיות סביבתיות״ כגון התפלה וסוף חיים של מוצרים כגון סוללות לרכבים חשמליים, פאנלים פוטו-וולטאיים ועוד. כלומר אפשר היה להרחיב את היריעה.

* גידול האוכלוסיה הוא המשפיע הראשוני על מצב הסביבה בארץ ובעולם. לציבור בישראל קשה לקבל הגבלה של גידול אוכלוסיה או לפחות המנעות מסיבסוד ריבוי ילודה אך ללא כל ספק מצבנו מחמיר סביבתית ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה (משאבים, שטחים פתוחים, זמינות ואיכות מים זיהום סביבה וכו').