איך הקמת את חברת SUTOK?
"החל מהשנה השנייה ללימודים עבדתי במפעל לטיפול שפכים תעשיתיים ואחרי הלימודים עברתי לעבודה במשרה מלאה כטכנולוג ראשי של המפעל. התפקיד שלי כלל אחריות בקבלת החלטות לצד המנכ"ל שאיפשר לי לעסוק בחדשנות ולהוביל יוזמות, אבל עם הזמן הרגשתי שאני פחות ופחות מתלהב ללכת לעבודה. השגרה המונוטונית של המפעל לא התאימה לי, והרגשתי שהניצוץ שהיה לי בתחילה הולך ומתעמעם. ואז עלה הרעיון לפתוח חברה."
שזה מהלך מאוד אמיץ, במיוחד בהתחשב בכך שהיית עדיין מאוד צעיר.
"נכון. הקמתי את SUTOK שנה אחרי סיום התואר. מאיפה האומץ? זה גבול דק בין אומץ לטיפשות. יתכן שהמהלך הזה לא היה זר לי כי גם אבא שלי היה עצמאי, אז הכרתי את זה מהבית. בהתחלה עבדתי כיועץ חיצוני עבור המפעל שבו עבדתי, ועם הזמן קיבלתי לקוחות נוספים. ההתחלה לא היתה פשוטה. למזלי, התחלתי בגיל צעיר, אז לא היה לי תרמיל כבד של מחויבות כלכלית על הכתפיים."
כדי לעשות מה שאנחנו עושים, כלומר לקחת פסולת ולהפוך אותה למשאב ולרווח כספי, הכרחי ללמוד הנדסת סביבתית. לזרוק פסולת זה לזרוק חומרי גלם לא מנוצלים לפח. מהנדסי סביבה מבינים את המורכבות כולה, ולכן מסוגלים להבין את מכלול הפערים הכלכליים ולסגור אותם.
ולמה דווקא הנדסה סביבתית?
"אני מאמין בפתרונות הנדסיים-פרקטיים לבעיות סביבתיות. החיבור שלי לתחום איכות הסביבה הוא מגיל צעיר, ולכן נמשכתי אל התואר ואל התחום. התואר בהנדסה סביבתית נתן לי את הכלים, ואת היכולת ללמוד כלים נוספים על מנת לקדם פתרונות פרקטיים לבעיות סביבתיות. למהנדס סביבה יש נקודת מבט רחבה ומקיפה על עולם איכות הסביבה, וזו נקודת ההתחלה החשובה ביותר בעיני. העובדים שלנו נדרשים לדינמיות, להתמודדות עם בעיות חדשות, פרויקטים חדשים, ללמוד במהירות ובאופן עצמאי. לכן הידע שאיתו מגיעים מהנדסי סביבה זה יתרון גדול."
איך היה המפגש עם המציאות אחרי התואר? או אולי – האם אתה רואה פערים בין הידע שיש לבוגרי התואר לבין מה שהם נדרשים לדעת כשהם מגיעים לעבוד אצלך?
"כשסיימתי את התואר הראשון היתה לי הרגשה שהתואר מעט דל ושאולי למדנו קצת מהכל אבל לא מספיק מכל דבר. הרגשתי שחסר לי ידע עמוק יותר, לכן עשיתי תואר שני (ME) בהנדסה כימית.
"בעוד שהתעשייה עושה מעבר לשפה של כלכלה מעגלית, הראיה בתואר קצת מיושנת. למשל, הקורסים מתמקדים בטיפול בשפכים, בעוד שההסתכלות החדשה היא מניעה שלהם במקור. אפשר להתערב בשלבים שונים של התהליך, לבצע השבה, וכך לחסוך מראש את תהליך הטיפול בקצה התהליך. כשמרכיבים משקפיים של כלכלה מעגלית, מבינים שלעיתים קרובות אפשר להפוך פסולת שעולה הון ולטפל בה ולהפוך אותה למשאב שמביא רווחים למפעל. הראייה הזאת חסרה בתואר."
אתה מתכוון שצריך ללמד יותר פתרונות פרקטיים חדישים, כמו שעושים בחלק מהמכללות?
אני לא מדבר על ללמד טכנולוגיות ופתרונות. פתרונות קמים ומשתנים כל הזמן והתואר צריך בכל זאת להתמקד ביסודות. אני מדבר על אופן ההסתכלות על הבעיה. להתבונן על מכלול התהליך, על כל השלבים, ולחשוב באופן רחב. אחרי שמסתגלים לגישה, הפתרונות כבר יגיעו, לאו דווקא צריך ללמד אותם בקורסים. לטכניון לא חסרה הסתכלות חדשנית אבל זה מוכרח לבוא לידי ביטוי גם בלימודים לתואר הראשון.
אז מהבחינה הזאת הנדסת תהליך היתה יותר רלוונטית?
"לא. הנדסת תהליך מתמקדת בתהליך הייצור של מוצר. המיקוד הוא במוצר, כמובן לצד המוטיבציה לייעל את התהליך כל הזמן. המיקוד של מהנדס הסביבה הוא לא במוצר אלא דווקא בשפכים ובתוצרי הלוואי. לכן הנדסת תהליך היא לא תחליף להנדסה סביבתית. הכרחי ללמוד הנדסת סביבתית כדי לעשות מה שאנחנו עושים, כלומר לקחת פסולת ולהפוך אותה למשאב ולרווח כספי. לזרוק פסולת זה לזרוק חומרי גלם לא מנוצלים לפח. מהנדסי סביבה מבינים את המורכבות כולה, ולכן מסוגלים להבין את מכלול הפערים הכלכליים ולסגור אותם. אידיאלית, הייתי שמח שכל העובדים שלי היו מהנדסי סביבה."
אצל אחד הלקוחות הצלחנו להפוך 5000 קוב של שפכים מסוכנים (שטיפול בהם היה עולה הרבה כסף) – למוצר. במקרה אחר, מצאנו ספק בחו"ל שרצה לקנות את הפסולת של המפעל. זה הרבה יותר טוב מלטהר שפכים בקצה, אחרי שהם יוצאים מהמפעל. הפידבק במקרים האלו הוא מיידי. אפשר לראות את האימפקט הסביבתי באופן מוחשי. זה מה שעמד לנגד עייני כשהלכתי ללמוד הנדסה סביבתית, והיום אני מגשים את זה.
כלכלה מעגלית היא מודל כלכלי השואף לנתק את הצמיחה הגלובלית מדלדול משאבי הטבע, על ידי מעבר מתרבות של 'להשתמש ולזרוק' למערכות סגורות של ייצור וצריכה. מעבר לתועלת הסביבתית המובהקת, הגישה הזאת מייצרת הזדמנויות כלכליות משמעותיות, החל מחיסכון כספי למפעלים וכלה בעידוד חדשנות טכנולוגית, שתביא בתורה לצמיחה נוספת.
"התעשייה מדברת בשפה של חיסכון כספי – איך מביאים להפחתת עלות או להגדלת הרווח, וזו השפה שגם אנחנו, כמהנדסי סביבה בחברה, משתמשים בה, גם אם מה שמניע אותנו יותר הוא האימפקט הסביבתי. לאחד הלקוחות שלנו היו מעל 5,500 קוב של שפכים תעשייתיים שדרשו טיפול. ביצענו ניתוח ואפיון של הזרמים במפעל והבאנו הצעות שונות לעבור לאפס שפכים. מדובר בחיסכון עצום במים, חשמל וחומרי גלם, והמשמעות של כל זה היא כמובן כלכלית.
אצל לקוח אחר הצלחנו להפוך 5000 קוב של שפכים מסוכנים (שטיפול בהם היה עולה הרבה כסף) – למוצר. במקרה אחר, מצאנו ספק בחו"ל שרצה לקנות את הפסולת של המפעל. זה הרבה יותר טוב מלטהר שפכים בקצה, אחרי שהם יוצאים מהמפעל. הפידבק במקרים האלו הוא מיידי. אפשר לראות את האימפקט הסביבתי באופן מוחשי. זה מה שעמד לנגד עייני כשהלכתי ללמוד הנדסה סביבתית, והיום אני מגשים את זה."
כשאני פוגשת מהנדסי סביבה שעובדים בתעשייה, במציאת פתרונות פרקטיים לבעיות שמלוות אותנו כבר שנים, אני תמיד משתוממת על היצירתיות, על היכולת לחשוב מחוץ לקופסא. תמיד רציתי לשאול: איך זה עובד? איך מוצאים פתרונות יעילים לבעיות הכי קשות?
"לאורך השנים פיתחנו ועיצבנו את המתודולוגיה שלנו בחברה, שכוללת שלושה שלבים: כשפונה אלינו לקוח, כגון מפעל, בשלב הראשון אנחנו מבצעים מיפוי של המפעל, ומסמנים את הנקודות הקריטיות בו. זה לדעתי השלב החשוב ביותר בתהליך, ואנחנו לא מוותרים עליו גם אם מגיע לקוח שכבר יודע לשים את האצבע על נקודות התורפה ולהגיד באיזה חלק נדרשת התערבות. בשלב השני אנחנו מציגים פתרונות הנדסיים אפשריים שיביאו לשיפור המצב הקיים במפעל, ובשלב השלישי מבצעים הטמעה של הפתרונות.
"הפתרונות שאנחנו מציעים ללקוחות הם פתרונות קיימים בשוק ושהוכיחו אותם בסקאלה התעשייתית. בשלב הזה אנחנו לא מפתחים בחברה פתרונות בעצמנו, לכן העבודה שלנו מאוד שונה ממחקר אקדמי. אגב, קרה לא פעם שמפעל ביקש ויזם פתרונות חדשניים יותר, אבל מי שעצר אותנו זה המשרד להגנת הסביבה, כי לא ידעו להתמודד עם זה רגולטורית והעדיפו לא להסתכן. 3000 טון של פסולת מסוכנת שהולכת להטמנה היתה יכולה לקבל פתרון חדשני, אולי פורץ דרך, אבל בשל חשש מהלא-נודע, הגוף הרגולטיבי נמנע מלקדם את זה."
וזה לא עשוי להיות שגרתי ומשעמם, כמו שחווית במפעל שבו עבדת במהלך התואר?
"ב-SUTOK אני זוכה לעשות אינטגרציה למספר אספקטים שלומדים בתואר ושקיימים בשוק העבודה: תהליכי טיפול, רגולציה, ייעוץ, הבנה ומימוש האפליקציות, מה קורה בקצה התהליך וכולי. ברב מקומות התעסוקה למהנדסי סביבה עוסקים רק באחד מהם.
"גם האופי של החברה השתנה עם השנים, ואיתו גם התפקיד שלי בחברה, כך שאני לא מרגיש קיפאון אלא צמיחה תמידית. בתחילת הדרך הייתי אדם יחיד שעובד כעצמאי, והיום אנחנו חברה. בעבר הייתי מאוד ריכוזי, ועם הזמן התפקיד שלי השתנה לניהול ופיקוח. יש התפתחות בתהליך העבודה וגם בעבודה היומיומית – העבודה מול הלקוחות השונים מאוד מגוונת ונדרשת מאיתנו חדשנות. אנחנו כל הזמן צומחים ופותחים עוד כיוונים. השנה, למשל, התחלנו לעסוק במחקר ופיתוח בחברה. אנחנו מפתחים בימים אלו אפליקציה של החברה שתהווה ממשק עבור הלקוחות כדי שיהיה להם נח יותר לעבוד מולנו. אנחנו מייצרים דברים חדשים כל הזמן. כמובן שיש גם את הדברים המשמימים, כמו לעבור על חוזים ארוכים, שזה פחות כיף, אבל חלק מהעבודה."
למהנדס סביבה יש נקודת מבט רחבה ומקיפה על עולם איכות הסביבה, וזו נקודת ההתחלה החשובה ביותר בעיני. העובדים שלנו נדרשים לדינמיות, להתמודדות עם בעיות חדשות, פרויקטים חדשים, ללמוד במהירות ובאופן עצמאי. לכן הידע שאיתו מגיעים מהנדסי סביבה זה יתרון גדול.
מה אתה יכול להגיד על מצב שוק העבודה בתחום הנדסת הסביבה, מנקודת המבט שלך כמנכ"ל חברה?
"בנישה של רגולציה וייעוץ סביבתי, יש תחרות קשה מצד בוגרי תארים כמו מדעי כדור הארץ, קיימות, מדיניות סביבתית ודומיהם. בפועל הידע של בוגרי התארים האלו לא שלם בעיניי. הם מכירים את התחום מאוד מלמעלה, ואין להם הבנה עמוקה בעקרונות המדעיים, או חשיבה כמותית – לעיתים אפילו בסיסית – ולהשלים את הפער אחר כך זה כמעט בלתי אפשרי. לכן תואר הנדסי בתחום הסביבה מהווה יתרון משמעותי.
"אני יכול להגיד שאצלנו בחברה מהנדסי סביבה נדרשים יותר מבוגרי כל תואר אחר. יש לנו שתי מחלקות: מחלקה לייעוץ ורגולציה, ומחלקה לטיפול בפסולת. את שתיהן מובילות שתי נשים מוכשרות עם ניסיון מכובד. אגב, לאורך השנים עבדו אצלי יותר נשים מגברים, והמשכורות שלהן תמיד היו שוות למשכורות הגברים ומותאמות לידע והניסיון שהביאו. הסיבה היא שהעובדים אצלנו נמדדים לפי הביצועים שלהם בעבודה, לפי הערך שהעובד מביא בסופו של יום לחברה. מאחר שאנחנו עובדים מהבית, העבודה מבוססת על אמון ואחריות אישית של העובד. היתרונות לעבודה מהבית הם רבים: חיסכון של זמן נסיעה, אפשרות לקבל את הילדים בבית כשהם חוזרים ממסגרות הלימודים, וגמישות בסדר היום. הגמישות הזאת כרוכה באחריות לנהל את הזמן וגם להציב את הגבולות בין בית לעבודה. לאורך השנים עבדו אצלנו אימהות ונשים שיצאו לחופשת לידה. זה לא פגע בעיניי במקצועיות ובתפוקת העבודה שלהן, לכן אין שום קורלציה בין המגדר לבין תלוש השכר, ואין סיבה שתהיה."
